Text Box: הספר מתי 3   
1 בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃ 2 שובו כי מלכות השמים הגיעה׃ 3  הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 4 והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃ 5 ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃ 6 ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃ 7 ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא׃ 8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה׃ 9 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם׃ 10 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ 11 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ 12 אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ 13 ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃ 14 ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃ 15 ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃ 16 ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃ 17 והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ 
הספר מתי 4
 1אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן׃ 2 ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃ 3 ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם׃ 4 ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃ 5 וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת בית המקדש׃ 6 ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 7 ויאמר אליו ישוע ועוד כתוב לא תנסה את יהוה אלהיך׃ 8 ויוסף השטן וישאהו אל הר גבה מאד ויראהו את כל ממלכות תבל וכבודן׃ 9 ויאמר אליו את כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי׃ 10 ויאמר אליו ישוע סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד׃ 11 וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו׃  12ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃ 13 ויעזב את נצרת ויבא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים בגבול זבלון ונפתלי׃ 
14 למלאת הנאמר על פי ישעיהו הנביא לאמר׃ 15 ארצה זבלון וארצה נפתלי דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃  16העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃ 17 מן העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי הגיעה מלכות השמים׃ 18 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו׃ 19 ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ 20 ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃ 21 ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃ 22 ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃  23ויסב ישוע בכל הגליל וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ 24 ויצא שמעו בכל ארץ סוריא ויביאו אליו את כל החולים המענים בכל חלים ומכאובים ואחוזי שדים ומכי ירח ונכי אברים וירפאם׃ 25 וילכו אחריו המנים המנים מן הגליל ומן עשר הערים ומירושלים ויהודה ומעבר לירדן׃ 
הספר מתי 5
 1ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃ 2 ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃  3אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃ 4 אשרי האבלים כי הם ינחמו׃ 5 אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃ 6 אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃ 7 אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃  8אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃ 9 אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃ 10 אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃ 11 אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃ 12 שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃ 13 אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃ 14 אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃ 15 גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃ 16 כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃ 17 אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃ 18 כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃ 19 לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃ 20 כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃ 
 21שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃ 22 אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃ 23 לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃ 24 עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃ 25 מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃ 26 אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃ 27 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃ 28 אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃ 29 ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ 30 ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ 
 31ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃ 32 אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃ 
 33וד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃ 34 אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃ 35 ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃ 36 אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר 37 אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃  
38 שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃ 39 אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃ 40 ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃ 41 והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃ 42 השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃ 
 43שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃ 44 אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃ 45 למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃ 46 כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃ 47 ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃ 48 לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃ 
 הספר מתי 6
1 השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃ 2 לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ 3 ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃ 4 למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ 5 וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ 6 ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ 7 ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ 8 ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃ 9 לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃ 10 תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ 11 את לחם חקנו תן לנו היום׃ 12 וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ 13 ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃ 14 כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ 15 ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃ 16 וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ 17 ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך׃
 18 למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ 19 אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃ 20 אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃ 21 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃22 נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור׃ 23 ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך׃ 24 לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃ 25 על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ 26 הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃ 27 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת׃ 28 וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃ 29 ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ 30 ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ 31 לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃ 32 כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃ 33 אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃ 34 לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃
Text Box: הספר מתי 1   
1 ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃ 
 2אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ 3 ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ 4 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ 5 ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃ 6 וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ 7 ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ 8 ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ 9 ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ 10 ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ 11 ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ 
12 ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃ 13 וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ 14 ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ 15 ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ 16 ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃ 
17 והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃ 
18 והלדת ישוע המשיח כה היתה מרים אמו ארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה לרוח הקדש׃ 19 ויוסף בעלה היה איש צדיק ולא אבה לתתה לבוז ויאמר בלבו לשלחה בסתר׃ 20 הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מכנוס אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא׃
 21 והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃ 22 ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃ 23 הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃ 24 וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויקח אליו את אשתו׃ 25 ולא ידעה עד כי ילדה בן את בכורה ויקרא את שמו ישוע׃ 
הספר מתי 2   
1 ויהי כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורדוס המלך ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלימה לאמר׃ 2 איה מלך היהודים הנולד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו׃ 3 ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו׃ 4 ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וידרש מאתם לאמר איפה יולד המשיח׃ 5 ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא׃ 6 ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל׃ 
7 אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר אתם לדעת עת הראות הכוכב׃ 8 וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני׃ 9 ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח דרך לפניהם עד באו אל מקום אשר שם הילד ויעמד ממעל לו׃ 10 ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד׃
11 ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפל על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר׃ 12 ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם׃ 
13 הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ 14 ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ 15 ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃ 
16 וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים׃ 17 וימלא הדבר הנאמר בפי ירמיה הנביא לאמר׃ 18 קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי אינם׃ 
19 ויהי אחרי מות הורדוס והנה מלאך יהוה נראה בחלום אל יוסף בארץ מצרים׃ 20 ויאמר אליו קום קח את הילד ואת אמו ולך שוב אל ארץ ישראל כי מתו המבקשים את נפש הילד׃ 21 ויקם ויקח את הילד ואת אמו ויבא ארצה ישראל׃
 22 וכשמעו כי ארקלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל ארצות הגליל׃
23 ויבא וישב בעיר אשר שמה נצרת למלאת הדבר הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו׃

מהתנ’’ך

 3הספר מתי

 (3)ישעיה  40:3 קֹול קֹורֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ׃

ישעיה 40:5  וְנִגְלָה כְּבֹוד יְהוָה וְרָאוּ כָל־בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּֽר׃ ס

ישעיה 40:9   - עַל הַר־גָּבֹהַ עֲלִי־לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיֹּון הָרִימִי בַכֹּחַ קֹולֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם הָרִימִי אַל־תִּירָאִי אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ישעיה 40:10   - הִנֵּה אֲדֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבֹוא וּזְרֹעֹו מֹשְׁלָה לֹו הִנֵּה שְׂכָרֹו אִתֹּו וּפְעֻלָּתֹו לְפָנָֽיו׃ ישעיה 40:11 - כְּרֹעֶה עֶדְרֹו יִרְעֶה בִּזְרֹעֹו יְקַבֵּץ טְלָאִים וּבְחֵיקֹו יִשָּׂא עָלֹות יְנַהֵֽל׃ ס

ישעיה 59:20  - וּבָא לְצִיֹּון גֹּואֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַֽעֲקֹב נְאֻם יְהוָֽה׃

 מלאכי 3:1 - הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה־דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבֹוא אֶל־הֵיכָלֹו הָאָדֹון אֲשֶׁר־אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר־אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה־בָא אָמַר יְהוָה צְבָאֹֽות׃  מלאכי 3:2- וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת־יֹום בֹּואֹו וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָֽאֹותֹו כִּֽי־הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִֽים

 (17)תהילים 2:7 אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיֹּום יְלִדְתִּיךָ׃

 

 

 

4 הספר מתי

 (14) ישעיה 1-2 :9

1 כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשֹׁון הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרֹון הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגֹּויִם׃

2 הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אֹור גָּדֹול יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אֹור נָגַהּ עֲלֵיהֶם׃

מהתנ’’ך

1 הספר מתי

 (21) ישעיה 9:6 (9:5) כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמֹו וַיִּקְרָא שְׁמֹו פֶּלֶא יֹועֵץ אֵל גִּבֹּור אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלֹֽום׃

ישעיה 9:7(9:6) למרבה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלֹום אֵֽין־קֵץ עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתֹּו לְהָכִין אֹתָהּ וּֽלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאֹות תַּעֲשֶׂה־זֹּֽאת׃ ס

זכריה 9:9 - גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיֹּון הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹוא לָךְ צַדִּיק וְנֹושָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמֹור וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנֹֽות׃

ישעיה -59:1 הֵן לֹֽא־קָצְרָה יַד־יְהוָה מֵֽהֹושִׁיעַ וְלֹא־כָבְדָה אָזְנֹו מִשְּׁמֹֽועַ׃ ישעיה -59:2 כִּי אִם־עֲוֹנֹֽתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹֽהֵיכֶם וְחַטֹּֽאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמֹֽועַ׃

ישעיה 59:9 עַל־כֵּן רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה נְקַוֶּה לָאֹור וְהִנֵּה־חֹשֶׁךְ לִנְגֹהֹות בָּאֲפֵלֹות נְהַלֵּֽךְ׃ ישעיה -59:10 נְגַֽשְׁשָׁה כַֽעִוְרִים קִיר וּכְאֵין עֵינַיִם נְגַשֵּׁשָׁה כָּשַׁלְנוּ בַֽצָּהֳרַיִם כַּנֶּשֶׁף בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִֽים׃ ישעיה -59:11 נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיֹּונִים הָגֹה נֶהְגֶּה נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט וָאַיִן לִֽישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּֽנּוּ׃ ישעיה -59:12 כִּֽי־רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ וְחַטֹּאותֵינוּ עָנְתָה בָּנוּ כִּֽי־פְשָׁעֵינוּ אִתָּנוּ וַעֲוֹנֹתֵינוּ יְדַֽעֲנֽוּם׃

ישעיה -59:16 וַיַּרְא כִּֽי־אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתֹּומֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתֹּושַֽׁע לֹו זְרֹעֹו וְצִדְקָתֹו הִיא סְמָכָֽתְהוּ׃

ישעיה -59:17 וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכֹובַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשֹׁו וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָֽה׃

ישעיה59:20 - וּבָא לְצִיֹּון גֹּואֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַֽעֲקֹב נְאֻם יְהוָֽה׃

תהילים 118:14-29

14 עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה׃ 15 קֹול ׀ רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל׃ 16 יְמִין יְהוָה רֹומֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל׃ 17 לֹא אָמוּת כִּי־אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃ 18 יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃ 19 פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק אָבֹא־בָם אֹודֶה יָהּ׃ 20 זֶה־הַשַּׁעַר לַיהוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בֹו׃ 21 אֹודְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִישׁוּעָה׃ 22 אֶבֶן מָאֲסוּ הַבֹּונִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃ 23 מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃ 24 זֶה־הַיֹּום עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בֹו׃ 25 אָנָּא יְהוָה הֹושִׁיעָה נָּא אָנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּא׃ 26 בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהוָה׃ 27 אֵל ׀ יְהוָה וַיָּאֶר לָנוּ אִסְרוּ־חַג בַּעֲבֹתִים עַד־קַרְנֹות הַמִּזְבֵּחַ׃ 28 אֵלִי אַתָּה וְאֹודֶךָּ אֱלֹהַי אֲרֹומְמֶךָּ׃ 29 הֹודוּ לַיהוָה כִּי־טֹוב כִּי לְעֹולָם חַסְדֹּו׃

ישעיה 12:2  הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּֽי־עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַֽיְהִי־לִי לִֽישׁוּעָֽה׃

 (23)ישעיה 7:14 לָכֵן יִתֵּן אֲדֹנָי הוּא לָכֶם אֹות הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמֹו עִמָּנוּ אֵל׃

2 הספר מתי

 (6)מיכה 5:2  וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיֹות בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיֹות מֹושֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמֹוצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עֹולָם׃

(23) ישעיה 1:11   - וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶֽה׃

Homepage       מִי הַתִּקְוָה יִשְׂרָאֵל?               Who is the Hope?            Facts of Creation

הספר מתי  1-6  7-10  11-12  13-15  16-17  18-20  21-22  23-24  25-26  27  28

Book of Matthew: 1-6  7-10  11-12  13-15  16-17  18-20  21-22  23-24  25-26  27  28

Page Back                                                                                                                                                                       Next Page

Page Back           Top of Page         Next Page