13-15 הספר מתי

Text Box: הספר מתי 13 1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ 2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ 3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ 4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ 5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ 6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ 7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ 8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ 9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ 11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ 12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ 13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ 14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ 16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ 17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ 18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ 19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ 20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ 21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ 22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ 23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ 24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ 25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ 26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ 27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ 28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ 29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ 30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ 13 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ 32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ 33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ 34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ 35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ 36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ 37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ 38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ 39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ 40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ 41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ 42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ 45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ 46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ 47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ 48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ 49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ 50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ 52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ 35 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ 54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ 55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ 56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ 57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ 58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃

מהתנ’’ך

13 הספר מתי

(11) תהילים 5:14 2 סֹוד יְהוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתֹו לְהֹודִיעָֽם׃

משלי 3:32 - כִּי תֹועֲבַת יְהוָה נָלֹוז וְֽאֶת־יְשָׁרִים סֹודֹֽו׃

עמוס 3:7 - כִּי לֹא יַעֲשֶׂה אֲדֹנָי יְהוִה דָּבָר כִּי אִם־גָּלָה סֹודֹו אֶל־עֲבָדָיו הַנְּבִיאִֽים׃

(15)יחזקאל12:1 - וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃

יחזקאל 12:2 - בֶּן־אָדָם בְּתֹוךְ בֵּית־הַמֶּרִי אַתָּה יֹשֵׁב אֲשֶׁר עֵינַיִם לָהֶם לִרְאֹות וְלֹא רָאוּ אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמֵעוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵֽם׃

ישעיה25:9 - וְאָמַר בַּיֹּום הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לֹו וְיֹֽושִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לֹו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֹֽו׃

(17) כֹּל

בראשית 49:10 - לֹֽא־יָסוּר שֵׁבֶט מִֽיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּֽי־יָבֹא שֶׂילה וְלֹו יִקְּהַת עַמִּֽים׃

בראשית 49:18 - לִֽישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֽה׃

תהילים 14:7 - מִי יִתֵּן מִצִּיֹּון יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמֹּו יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָֽאֵל׃

ישעיה 62:11 - הִנֵּה יְהוָה הִשְׁמִיעַ אֶל־קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ לְבַת־צִיֹּון הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא הִנֵּה שְׂכָרֹו אִתֹּו וּפְעֻלָּתֹו לְפָנָֽיו׃

ירמיה 23:5 - הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָֽרֶץ׃ ירמיה 23:6 - בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וְזֶה־שְּׁמֹו אֲֽשֶׁר־יִקְרְאֹו יְהוָה צִדְקֵֽנוּ׃ ס

תהילים 21:5 (21:6) גָּדֹול כְּבֹודֹו בִּישׁוּעָתֶךָ הֹוד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָֽיו׃

תהילים 110:1 - לְדָוִד מִזְמֹור נְאֻם יְהוָה לַֽאדֹנִי שֵׁב לִֽימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶֽיךָ׃

תהילים 110:2 - מַטֵּֽה־עֻזְּךָ יִשְׁלַח יְהוָה מִצִּיֹּון רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶֽיךָ׃

מלאכי 3:1 - הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה־דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבֹוא אֶל־הֵיכָלֹו הָאָדֹון אֲשֶׁר־אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר־אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה־בָא אָמַר יְהוָה צְבָאֹֽות׃

ישעיה 25:9 - וְאָמַר בַּיֹּום הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לֹו וְיֹֽושִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לֹו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֹֽו׃

תהילים 118:24 - זֶה־הַיֹּום עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בֹֽו׃

תהילים 45:6 (45:7) כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עֹולָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃ תהילים 45:7 (45:8) -אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשֹׂון מֵֽחֲבֵרֶֽיךָ׃ תהילים 45:17 (45:18)אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל־דֹּר וָדֹר עַל־כֵּן עַמִּים יְהֹודֻךָ לְעֹלָם וָעֶֽד

(23) תהילים 22:30 (22:31) זֶרַע יַֽעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר לַֽאדֹנָי לַדֹּֽור׃ תהילים 22:31 (22:32) יָבֹאוּ וְיַגִּידוּ צִדְקָתֹו לְעַם נֹולָד כִּי עָשָֽׂה׃

תהילים 1:1 - אַשְֽׁרֵי־הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמֹושַׁב לֵצִים לֹא יָשָֽׁב׃ תהילים 1:2 - כִּי אִם בְּתֹורַת יְהוָה חֶפְצֹו וּֽבְתֹורָתֹו יֶהְגֶּה יֹומָם וָלָֽיְלָה׃ תהילים 1:3 - וְֽהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַֽל־פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיֹו יִתֵּן בְּעִתֹּו וְעָלֵהוּ לֹֽא־יִבֹּול וְכֹל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה יַצְלִֽיחַ׃

(38)-מלאכי 3:16 אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהוָה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרֹון לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהוָה וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמֹֽו׃ מלאכי 3:17 - וְהָיוּ לִי אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לַיֹּום אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּֽאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל־בְּנֹו הָעֹבֵד אֹתֹֽו׃ מלאכי 3:18 - וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדֹֽו׃ ס מלאכי 4:1 (3:19)כִּֽי־הִנֵּה הַיֹּום בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל־זֵדִים וְכָל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיֹּום הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָֽף׃ מלאכי 4:2 (3:20)וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִֽיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּֽק׃ מלאכי (3:21) 4:3 וְעַסֹּותֶם רְשָׁעִים כִּֽי־יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפֹּות רַגְלֵיכֶם בַּיֹּום אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה אָמַר יְהוָה צְבָאֹֽות׃ פ

(52)ירמיה 31:31 - הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָֽׁה׃ ירמיה 31:32 - לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבֹותָם בְּיֹום הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהֹוצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָֽה׃

ירמיה 31:33 - כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָה נָתַתִּי אֶת־תֹּֽורָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵֽאלֹהִים וְהֵמָּה יִֽהְיוּ־לִי לְעָֽם׃

(58) תהילים 95:7 - כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתֹו וְצֹאן יָדֹו הַיֹּום אִֽם־בְּקֹלֹו תִשְׁמָֽעוּ׃ תהילים 95:8 - אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיֹום מַסָּה בַּמִּדְבָּֽר׃ תהילים 95:9 - אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבֹותֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָעֳלִֽי׃ תהילים95:10 - אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדֹור וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָֽי׃ תהילים 95:11 אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃

Text Box: הספר מתי 14 1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ 2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃ 3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃ 4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ 5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃ 6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃ 7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃ 8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ 9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃ 10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃ 11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃ 12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃ 13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ 14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃ 15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃ 16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃ 17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃ 18 ויאמר הביאום אלי הלם׃ 19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ 20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃ 21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ 22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃ 23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃ 24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃ 25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃ 26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃ 27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ 28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃ 29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃ 30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃ 31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃ 32 הם עלו אל האניה והרוח שככה׃ 33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃ 34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ 35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ 36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃ הספר מתי 15 1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ 2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ 3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ 4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ 6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ 7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ 8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ 9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ 10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ 11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ 12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ 13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ 14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ 15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ 16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ 17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ 18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ 19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ 20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ 21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ 22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ 23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ 24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ 25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ 26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ 27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ 28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ 29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ 30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ 31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ 32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ 33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ 34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ 35 ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ 36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ 37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ 38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ 39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃

מהתנ’’ך

14הספר מתי

(19)שמות 16:15 - וַיִּרְאוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה־הוּא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָֽה׃

ישעיה 49:8 - כֹּה אָמַר יְהוָה בְּעֵת רָצֹון עֲנִיתִיךָ וּבְיֹום יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלֹות שֹׁמֵמֹֽות׃

ישעיה 49:9 - לֵאמֹר לַֽאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל־דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל־שְׁפָיִים מַרְעִיתָֽם׃

ישעיה 49:10 - לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא־יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ כִּי־מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל־מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵֽם׃

יחזקאל 34:23 - וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֵת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אֹתָם וְהֽוּא־יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶֽה׃

יחזקאל 34:24 - וַאֲנִי יְהוָה אֶהְיֶה לָהֶם לֵֽאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתֹוכָם אֲנִי יְהוָה דִּבַּֽרְתִּי׃

(33)משלי 30:4 - מִי עָלָֽה־שָׁמַיִם וַיֵּרַד מִי אָֽסַף־רוּחַ בְּחָפְנָיו מִי צָֽרַר־מַיִם בַּשִּׂמְלָה מִי הֵקִים כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ מַה־שְּׁמֹו וּמַֽה־שֶּׁם־בְּנֹו כִּי תֵדָֽע׃

איוב 9:2 - אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי־כֵן וּמַה־יִּצְדַּק אֱנֹושׁ עִם־אֵֽל׃

איוב 9:8 - נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדֹּו וְדֹורֵךְ עַל־בָּמֳתֵי יָֽם׃

מהתנ’’ך

15 הספר מתי

(8)ישעיה 29:13 - וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבֹּו רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָֽה׃

יחזקאל 33:31 - וְיָבֹואוּ אֵלֶיךָ כִּמְבֹוא־עָם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ עַמִּי וְשָֽׁמְעוּ אֶת־דְּבָרֶיךָ וְאֹותָם לֹא יַֽעֲשׂוּ כִּֽי־עֲגָבִים בְּפִיהֶם הֵמָּה עֹשִׂים אַחֲרֵי בִצְעָם לִבָּם הֹלֵֽךְ׃

(19)בראשית 6:19 - וּמִכָּל־הָחַי מִֽכָּל־בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל־הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִֽהְיֽוּ׃

ירמיה 17:9 - עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶֽנּוּ׃

ירמיה 17:10 - אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיֹות וְלָתֵת לְאִישׁ כדרכו כִּפְרִי מַעֲלָלָֽיו׃ ס

משלי 4:23 - מִֽכָּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּֽי־מִמֶּנּוּ תֹּוצְאֹות חַיִּֽים׃

Page Back Top of Page Next Page